אם נישום הגיש ערר וניהל עם הוועדה המקומית מו"מ שהסתיים בהסכם פשרה, יש להגישו לוועדה, כדי שהיא תאשר אותו ותתן לו תוקף של החלטה מחייבת.הסכמי פשרה, וועדה מקומית, תיקון 84, חוק התכנון והבנייה, חיוב בהיטל השבחה, ועדת ערר, ערר, מומ לפשרה, תנאים לאישור, רחל שחר, היטלי השבחה
בית המשפט העליון קבע שסעיף 13א לתוספת למעשה אוסר על עריכת הסכמים הנוגעים להיטל ההשבחה, תוך סטייה מההוראות הדווקניות של הדין ואילו סעיף 14 לתוספת תוקן באופן שמבהיר שאין להתיר לרשות המקומית ולנישום להגיע להסכמה בדבר גובה השומה ומכאן שעל אחת כמה וכמה שאין להתיר להם להגיע להסכמה בדבר עצם החיוב בהיטל.
לפיכך, במידה והנישום הגיש ערר ובמסגרת הליכי הערר הנ"ל הוא ניהל עם הוועדה המקומית מו"מ לפשרה, שצלח והסתיים בהסכם פשרה, יש להגיש את ההסכם לוועדת הערר, על מנת שהיא תאשר אותו ותתן לו תוקף של החלטה מחייבת.
זאת לפי עמ"נ 36378-06-16 מ.ד.מ מזרחי יזמות ובנייה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, בו קבע בית המשפט לעניינים מנהליים שוועדות הערר מוסמכות עקרונית לתת תוקף של החלטה להסכמי פשרה, לרבות הסכמים שמבוססים על שיקולי סיכוי-סיכון.
בית המשפט ציין שלשון סעיף 13א לתוספת אינה שוללת פרשנות לפיה ניתן לאשר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, אך גם אין בה הסמכה מפורשת לתת תוקף להסכמים כאלו. ומאחר שלשון החוק שותקת בעניין זה, יש לפרש את החוק פרשנות תכליתית שתאזן באופן מיטבי בין תכליות החוק ותאפשר לערוך הסכמי פשרה גם בענייני מס, במקרים המתאימים.
התכליות של סעיף 13א לחוק שיש לאזן ביניהן, הינן גביית מס אמת כחלק מעיקרון חוקיות המנהל ומנגד, עידוד סיום מחלוקות, תוך הגעה להסכמי פשרה בהליכים משפטיים בכלל ובדיני המס בפרט. בצד אלו יש לקחת בחשבון את מאפייניה הייחודיים של וועדת הערר, כגוף מעין שיפוטי בעל מומחיות וידע נרחב בתחומי התכנון והבנייה ככלל ובתחום היטל השבחה בפרט.
כדי לאזן בין תכליות החוק, כך שתתאפשר עריכת הסכמי פשרה גם בענייני מס במקרים המתאימים, יש להבחין בין הסכמים שסוטים חד משמעית מהוראות החוק, שאז לא ניתן יהיה לאשר את הפשרה, לבין הסכמים שנועדו לחלק סיכונים, שיש בהם מחלוקת משפטית או עובדתית כנה ולא ברור מהו מס האמת שיש לגבות הלכה למעשה. במצב דברים זה אינטרס אישור הפשרה עשוי לגבור. כלומר, כאשר מדובר במחלוקת ממשית, יש לאפשר הגעה לפשרה, שתפחית את החיוב באופן יחסי, למרות סטייה אפשרית מעיקרון גביית מס אמת.
ולאור חשיבותן של תכליות החוק, נדרשת בדיקה קפדנית ואמיתית של כל מקרה לגופו ומכאן נגזרת גם חשיבותה של וועדת הערר כגורם שמבצע את הבדיקות הללו.
מהם התנאים להליך אישור הסכמי פשרה עם הוועדה המקומית על ידי וועדת הערר?
במסגרת תיק מ.ד.מ מזרחי, בית המשפט גם קבע את התנאים והדרישות שיש למלא במהלך הפעלת שיקול הדעת והבחינה הדווקנית של הסכם הפשרה שמובא לאישור וועדת הערר וזאת כפי שיפורט להלן על ידי עו"ד להיטלי השבחה רחל שחר.
1. הבקשה לאישור הסכם פשרה צריכה להיות מפורטת, מנומקת ולהציג את השיקולים והטעמים העומדים בבסיס ההסכמות.
2. אישור הסכם הפשרה צריך להיות במסגרת החלטה מנומקת של וועדת הערר, שתבחן את ההסכמות לגופן וזאת כדי לוודא שמדובר באישור מושכל ולא שרירותי ובכדי למנוע את הפיכתה של וועדת הערר לחותמת גומי. על החלטת וועדת הערר להתפרסם באופן פומבי.
3. יש לבחון את הסכם הפשרה בחינה מהותית, קרי, האם מדובר בפשרה ראויה וסבירה. לשם כך, על הסכם הפשרה לעמוד בשלושה תנאים נוספים: א) הפשרה נובעת ממחלוקת ממשית, ב) חלוקת הסיכונים שהוגדרה בהסכם הינה סבירה ביחס למחלוקת נשוא הפשרה ו-ג) הסכם הפשרה אינו פוגע בשוויון בין נישומים.
4. לעניין דרישת תום הלב נקבע כי תום הלב הוא פועל יוצא של אישור התנאים המהותיים לאישור הבקשה. קרי, משאין ראייה סותרת, חזקה היא שהבקשה נערכה בתום לב.
שאלות נוספות בנושא אישור הסכמי פשרה? פנה/י אלינו עכשיו!
אם נישום הגיש ערר וניהל עם הוועדה המקומית מו"מ שהסתיים בהסכם פשרה, יש להגישו לוועדה, כדי שהיא תאשר אותו ותתן לו תוקף של החלטה מחייבת.