בפני מי מערערים על החלטת וועדת מחוזית במרחב גלילי להטיל היטל השבחה?

אולם, ישנם גם מקרים מסוימים בהם גם הוועדה המחוזית מוסמכת להטיל היטל השבחה וזאת כאשר היא פועלת במרחב תכנון גלילי מכח סעיף 12(א) לחוק וכפי שיוסבר להלן.

שטח מדינת ישראל מחולק למרחבי תכנון מחוזיים, כאשר בכל מרחב תכנון מחוזי מכהנת וועדה מחוזית לתכנון ובנייה. כל מחוז מחולק למרחבי תכנון מקומיים, כאשר בכל מרחב תכנון מקומי מכהנת וועדה מקומית לתכנון ולבנייה.

אבל, לא תמיד כל שטח המרחב המחוזי מחולק למרחבי התכנון המקומיים. לפיכך, סעיף 12(א) לחוק קובע הוראה שיורית לפיה כל שטח במחוז, שאיננו מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד, יהיה אף הוא מרחב תכנון מקומי, שמכונה גם מרחב גלילי.

במרחב הגלילי תפעל הוועדה המחוזית בלבד וזאת באופן לפיו יוענקו לה, בנוסף לסמכויותיה האחרות לפי החוק, גם כל הסמכויות של הוועדה המקומית בתחומי מרחב תכנון מקומי.

מכאן נובע, איפוא, שלוועדה המחוזית שפועלת במרחב גלילי לפי סעיף 12(א) לחוק, יש גם את הסמכות להטיל היטל השבחה, בדומה לוועדה המקומית.

בהקשר זה התעוררה השאלה בפני מי ניתן לערער על החלטת הוועדה המחוזית שפועלת במרחב גלילי להטיל היטל השבחה. האם גם בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, בדומה לערעור על החלטת הוועדה המקומית, או שמא רק בפני בית המשפט?

שאלה זו נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט המנהלי בחיפה בתיק עמ"נ 27066-03-12 מרכבים טכנולוגיות תחבורה בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה.

תיק זה עסק בנכס מקרקעין של חברה לייצור אוטובוסים אשר נמצא באזור התעשייה בקיסריה, שמוגדר כמרחב תכנון גלילי, בו פועלת הוועדה המחוזית חיפה.

החברה הגישה בקשה לקבלת היתר בנייה להקמת מתקן פוטו-וולטאי לייצור חשמל בנכס בפני הוועדה המחוזית, אשר דרשה ממנה לשלם היטל השבחה בסך של 1,130,000 ₪ כתנאי לקבלתו.

החברה חלקה על עצם החיוב בהיטל וכן חלקה על גובהו ועל כן היא הגישה ערר על החלטה זו בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במחוז חיפה.

ועדת הערר החליטה שהיא איננה מוסמכת לדון בערר על החלטת וועדה מחוזית במרחב גלילי ומחקה אותו. לפיכך החברה ערערה גם על החלטת וועדת הערר וזאת בפני בית המשפט המנהלי.

החברה טענה שאין להבחין בין דרכי תקיפתה של דרישה לתשלום היטל השבחה במרחב התכנון המקומי, שבו מוטל ההיטל על ידי הוועדה המקומית, לדרכי תקיפת הדרישה במרחב תכנון גלילי, שבו מוטל ההיטל על ידי הוועדה המחוזית. שתי הדרישות ניתנות לתקיפה בכל אחד מהמסלולים הקבועים בסעיף 14 לתוספת השלישית לחוק. ככלל, סעיף זה קובע שני מסלולי תקיפה עיקריים.

כאשר הנישום חולק על עצם החיוב בהיטל או גובהו, הוא רשאי לערור בפניי וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה. כאשר הוא חולק רק על גובה ההיטל, הוא רשאי גם לבקש למנות שמאי מכריע, שעל קביעתו ניתן לערור בפני וועדת הערר. על החלטותיה של וועדת הערר ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים.

הוועדה המחוזית טענה שיש להבחין בין המצבים, בין היתר מאחר שאין בדין כל הוראה המכפיפה את הוועדה המחוזית לדרכי התקיפה הקבועות בסעיף 14 לתוספת השלישית, שמתייחס רק לוועדה המקומית. לפיכך, דרך התקיפה היחידה הפתוחה של החלטת הוועדה המחוזית במרחב גלילי הינה הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

בית המשפט המנהלי קיבל את הערעור של החברה וקבע שלוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה יש סמכות לדון גם בעררים על דרישת תשלום היטל השבחה שהוצאה על ידי הוועדה המחוזית במרחב גלילי.

בית המשפט הגיעה למסקנה זו הן לפי לשון החוק והן לפי תכלית החוק, כפי שיוסבר בהמשך הדברים.

לשון החוק

מבחינת לשון החוק, סעיף 12ו לחוק קובע שלכל מחוז תהיה וועדת ערר. אולם, המחוז כולל את כל מרחבי התכנון, לרבות מרחב תכנון מקומי, מיוחד, או גלילי וזאת ללא יוצא מהכלל. בנוסף, סעיף 12ז(1) לחוק קובע שוועדת הערר מוסמכת לדון בערר על כל החלטה הנוגעת להיטל השבחה לפי פרק ח1 לחוק, ללא הגבלה לגבי זהות הגורם שהחליט החלטה זו.

אמנם, סעיף 12ז(1) לחוק מפנה לפרק ח1 לחוק שכולל גם את סעיף 196א לחוק, אשר קובע שהוועדה המקומית מוסמכת להטיל היטל השבחה. לפיכך, מצירוף ההוראות נובע לכאורה שוועדת הערר מוסמכת לדון רק בערר על החלטת הוועדה המקומית.

אולם, יש לזכור שלוועדה המחוזית אין סמכות משל עצמה להטיל היטל השבחה, אלא היא יונקת את סמכותה הנ"ל מסמכויותיה של הוועדה המקומית בעת שהיא פועלת במקומה במרחב תכנון גלילי.

לפיכך, וועדה מחוזית הפועלת במרחב תכנון גלילי, פועלת להלכה כוועדה מקומית, על כל המשתמע מכך, הן לעניין שיקול הדעת שעליה להפעיל, הן לעניין גדר הסמכויות והן לעניין דרכי התקיפה של החלטותיה.

תכלית החוק

מבחינת תכלית החוק, קבע בית המשפט שגם התכלית שלשמה הוקמו וועדות הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, מכח תיקון 76 לחוק משנת 2006, מחייבת את המסקנה כי יש להגיש בפניהן ערר גם על החלטת הוועדה המחוזית להטיל היטל השבחה.

עד לתיקון 76 לחוק, המחלוקות בין נישומים לוועדה המקומית התבררו בפני שמאי מכריע שהוסכם על הצדדים ובפני בית משפט השלום שדן בערעורים על החלטות השמאי המכריע או בערעור על עצם החיוב.

בתיקון 76 שונה הדין ונקבע שבכל מחוז תוקם גם וועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה, בנוסף לוועדת הערר הרגילה, על מנת לפנות את זמנה של וועדת הערר הרגילה לעסוק בעניינים התכנוניים.

ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, פועלת למעשה כמו בית דין מינהלי, למרות שהיא איננה כלולה בתוספת לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992.

לבית דין מינהלי יש יתרונות רבים על פני בית משפט, מאחר שההליכים המתנהלים בפניו זולים ופשוטים יותר מאשר ההליכים בפני בית המשפט וכן מאחר שהרכב בית הדין המנהלי כולל בדרך כלל גם אנשי מקצוע שבקיאים בנושאים שבמסגרת סמכות בית הדין.

בנוסף, היקף הביקורת של בית הדין על החלטת רשות מנהלית שונה מהיקף הביקורת של בית המשפט. בית המשפט בוחן את החלטת הרשות המינהלית על פי אמות המידה של המשפט המינהלי, קרי, האם ההחלטה ניתנה בגדר סמכות כדין, האם מולאו כל התנאים למתן ההחלטה והאם ההחלטה סבירה ומידתית, אולם הוא אינו מחליף את שיקול דעת הרשות המנהלית בשיקול דעתו.

לעומת זאת, סמכותו של בית דין מינהלי הינה רחבה הרבה יותר. הדין בפני בית הדין המנהלי דומה לדיון מחדש ולבית הדין יש גם סמכות לקבל כל החלטה במקומה של החלטת הרשות המנהלית.

לפיכך, אין כל סיבה מדוע לשלול מהחברה את האפשרות לפנות לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה וליהנות מכל היתרונות של ניהול הליך בפני טריבונל מקצועי, מאשר בפני בית משפט. מניעת אפשרות זו תסרבל, תאריך ותייקר את ההליך, תמנע דיון מקצועי ותגביל את היקף הביקורת על החלטת הוועדה המחוזית וזאת ללא הצדקה.

בהתאם לכך נקבע שניתן להגיש ערר על החלטת הועדה המחוזית שפועלת במרחב גלילי להטיל היטל השבחה בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה.

במידה ולא מצאת מענה לכלל שאלותיך בנושא, אנו מזמינים אותך לפנות לעורכת הדין רחל שחר, מומחית בענייני היטלי השבחה  באופן טלפוני.

פנה/י עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי אישי ללא התחייבות!

במידה ומעוניינים להגיש ערעור על היטל השבחה שקבעה וועדה מחוזית במרחב הגלילי יש כמה דרכי פעולה וזאת כפי שיוסבר להלן…