כך קובע הסעיף: "השבחה במקרקעין בשל בניית מרחב מוגן בשטח שלא יעלה על השטח שקבע שר הביטחון לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951".
על רקע העובדה לפיה דירות חדשות יחסית, אשר נבנו בארץ לאחר שנת 1992, מחוייבות בכל מקרה בבניית ממ"ד וזאת מכח תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) (תיקון) התשנ"ב – 1992, התעוררה השאלה האם הפטור מהיטל השבחה ניתן גם כשמדובר בבניית ממ"ד של דירות חדשות כאלו, שנבנו לאחר שנת 1992, ואשר בכל מקרה מחוייבות מלכתחילה בבניית ממ"ד, או שמא הוא חל רק בגין הוספת ממ"ד לדירות קיימות, שנבנו לפני שנת 1992 ואשר אינן מחוייבות בבניית ממ"ד מלכתחילה.
בסקירה שלפניך מסבירה עורכת הדין רחל שחר את הדיון בשאלה דומה, במסגרת הליך עמ"נ 11842-12-17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת נ' סלומינסקי אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז.
תיק זה עסק במבנה בשם מתחם רוזמרין אשר נמצא בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה ואשר נבנה שנים רבות לאחר שנת 1992 ועל כן היה מחוייב מלכתחילה בבניית ממ"ד.
השמאים המכריעים שמונו לקבוע את שומות ההשבחה של מתחם זה, קבעו כי יש להעניק לבניית הממ"ד שלו פטור מהיטל השבחה.
הוועדה המקומית הגישה על כך ערר על החלטת השמאי המכריע בפני ועדת הערר, בטענה שהפטור חל רק על הוספת ממ"ד לדירות ישנות, אולם הערר נדחה. הוועדה המקומית לא ויתרה והגישה ערעור על כך בפני בית המשפט המנהלי.
טענות הצדדים במסגרת הערעור
הוועדה המקומית קבעה שיש להעניק לסעיף 19(ב)(9) פרשנות תכליתית, לפיה מטרת הפטור הינה לעודד הוספת ממ"ד לדירות קיימות בלבד, אשר נבנו לפני שנת 1992 ועל כן אינן מחוייבות בבניית ממ"ד מלכתחילה, בעוד שאין כל צורך בעידוד זה לגבי דירות חדשות, שממילא מחוייבות בבניית הממ"ד.
עוד טענה הוועדה שיש לקונה בלשון הסעיף לגבי השאלה האם המדובר רק בבניית ממ"ד לדירה ישנה, או שהמדובר גם בבניית ממ"ד לדירה חדשה.
בעלי הזכויות במתחם רוזמרין טענו שלשון סעיף 19(ב)(9) ברורה וחד משמעית ולפיה יש להעניק את הפטור בכל מקרה של הוספת ממ"ד, גם כשמדובר בדירות חדשות ואין לקבל פרשנות שלא ניתן למצוא לה אחיזה בלשון החוק, וזאת כפי שנקבע בהליך עע"מ 2775/01 ויטנר נ' הועדה המקומית שרונים.
תחולת הפטור בהוספת ממ"ד לדירה חדשה – הכרעת הדין
בית המשפט דחה את טענת הוועדה המקומית וקבע שהפטור מהיטל השבחה חל על כל בניית ממ"ד וזאת גם כשמדובר בבניית ממ"ד של דירה שנבנתה לאחר שנת 1992.
בית המשפט ביסס את החלטתו הן על לשון החוק והן על פרשנות תכלית החוק.
מבחינת לשון החוק, נקבע שלשון סעיף 19(ב)(9) הנה ברורה וחד משמעית ואין בה כל אבחנה בין ממ"ד של דירה שנבנתה לפני שנת 1992 לבין ממ"ד של דירה שנבנתה לאחר שנה זו.
העובדה שהחוק אינו מתייחס לשאלה האם הפטור חל על כל ממ"ד, או רק על ממ"ד של דירה ישנה איננה לאקונה, אלא משמעותה הנה שהפטור הוא רחב וגורף וחל על כל המצבים.
אילו התכוון המחוקק ליצור הבחנה לגבי תחולת הפטור, היה הדבר בא לידי ביטוי בחוק ומאחר שהוא לא עשה כן, ברור שהוא התכוון להחיל את הפטור באופן גורף על כל בניית ממ"ד.
מבחינת תכלית החוק, ציין בית המשפט שני דברים.
ראשית, המדובר בטענות שלכאורה יכולות להיות טענות ראויות ובעלות משקל, אולם המחוקק הכריע בצורה הברורה והפשוטה ביותר לפיה אין חובת תשלום היטל השבחה בשל בניית כל ממ"ד.
לפיכך, הוועדה המקומית מנסה למעשה לשכנע את ביהמ"ש מדוע החוק צריך להשתנות, אולם שינוי החוק הנו תפקידו של המחוקק בלבד ואין זה מתפקידו של בית המשפט, שאינו מוסמך לעשות זאת.
שנית, גם מבחינת הפרשנות התכליתית של החוק, אין לומר שמטרת הפטור הנה רק לעודד בניית ממ"ד בדירות קיימות, כפי שטוענת הוועדה, מאחר ומטרתו הינה גם להקל על עלות הבנייה של כל ממ"ד, כולל לגבי מי שממילא מחוייב לבנותם.
בית המשפט הסביר כי הצורך בבניית הממ"ד נובע משיקול בטחוני, ושיקול זה מתקיים הן לגבי דירות חדשות והן לגבי דירות ישנות ולפיכך יש הצדקה להקל על כל הציבור הנאלץ לבנות ממ"ד, ולהתמודד עם האילוצים הכלכליים והתכנוניים הכרוכים בכך, כולל ציבור בעלי דירות שנבנו לאחר שנת 1992 ומחוייבות בבניית ממ"ד.
עוד בנושא: מתי ועל מי חלה החבות לשלם היטל השבחה?
עורכת הדין רחל שחר מסבירה את היקף הפטור מתשלום היטל השבחה בכל מקרה של הוספת ממ"ד לדירה, בהתאם לפסיקה עדכנית של בית המשפט…