הגשת תביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה באמצעות עורך דין מנוסה

כדי להגיש כדין את התביעה נגד הוועדה המקומית, יש למצות תחילה את ההליכים המוקדמים שבאמצעותם ניתן לערער על החלטת הוועדה ואשר מפורטים בחוק.

עורכת הדין רחל שחר מסבירה שלא ניתן לעקוף את ההליכים הללו ולא ניתן לדלג עליהם באמצעות הגשה ישירה של התביעה נגד הוועדה המקומית. תביעה שתוגש ללא מיצוי ההליכים כדין עלולה להימחק על הסף ואף לחייב את הנישום בתשלום הוצאות ההליך.

תביעה נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה בהקשר להיטל השבחה הינה עתירה מנהלית שמוגשת על ידי נישום לבית המשפט המחוזי ועוסקת במחלוקת שהתעוררה על עצם החיוב ו/או גובה החיוב בהיטל.

גם תביעה שמוגשת פורמאלית נגד הועדה המקומית, מכילה ערעור על החלטות ועדת הערר.

כדי להגיש כדין את התביעה, יש למצות את ההליכים המוקדמים שבם ניתן לערער על החלטת הוועדה לפי החוק.

מתי מגישים תביעה נגד הוועדה המקומית בהקשר להיטל השבחה?

ניתן להגיש את התביעה נגד הוועדה המקומית לצורך הגשת הערעור על החלטות וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במקרים הבאים:

(א) הגשת ערעור על החלטות וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה בעררים שהוגשו בפניה

• הגשת ערר על החלטת וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר שהוגש ישירות בפניה על עצם ו/או גובה החיוב וזאת לפי סעיף 14(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
• הגשת ערר על החלטת וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בערר שהוגש בפניה על החלטת שמאי מכריע במחלוקת לגבי גובה החיוב וזאת לפי סעיף 14(ג)(1) לתוספת.

(ב) הגשת ערעור על החלטת יו"ר וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה בבקשות להארכת מועדים

• הגשת ערר על החלטת יו"ר וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בבקשה להארכת המועד להגשת ערר לוועדה על עצם ו/או גובה החיוב, לפי סעיף 14(א) לתוספת.
• הגשת ערר על החלטת יו"ר וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה בבקשה להארכת המועד להגשת ערר על החלטת שמאי מכריע לוועדה במחלוקת לגבי גובה החיוב, לפי סעיף 14(ב)(4) לתוספת.

במסגרת עמ"נ 39039-03-13 יהודה לביא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הגיש הנישום ערעור על החלטת וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה לגבי היטל ההשבחה שהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב דרשה ממנו לשלם.

התיק עסק בנישום אשר קיבל מעיריית ת"א היתר שימוש חורג להפעיל מוסך בשטח שיועד במקור לשימוש כשטח ציבורי פתוח וזאת במשך למעלה מ-30 שנה ומבלי שהעיריה דרשה ממנו לשלם היטל השבחה במהלך כל השנים הללו בכל פעם שהוא ביקש לחדש את תוקפו של היתר זה.

אולם, בפעם האחרונה שבה הוא הגיש את הבקשה לחידוש היתר השימוש החורג, ביקשה ממנו העיריה לשלם היטל השבחה בסכום של 1,145,544 ₪, תוך שהיא טוענת שרק בשל טעות לא נדרש ממנו עד כה לשלם את ההיטל.

הנישום הגיש ערר על דרישת תשלום היתר השבחה בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, אשר כלל טענות מנהליות שונות כנגד הוועדה המקומית בדבר הטעייה, הסתמכות, מצג שווא, הבטחה מנהלית, התחייבות חוזית, התרשלות וכדומה.

בנוסף טען הנישום שלא חלה כל השבחה בנכס בעקבות מתן היתר השימוש החורג.

ועדת הערר קבעה שהיא אינה מוסמכת לדון בטענות המנהליות כנגד הוועדה המקומית, אולם היא מינתה שמאי מייעץ ואף אימצה את קביעתו לפיה חלה השבחה בנכס אם כי בסך של 636,000 ₪ בלבד.

הנישום הגיש ערעור על החלטת וועדת הערר במסגרת תביעה שהוא הגיש נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב.

במסגרת התביעה חזר הנישום על הטענות המנהליות שהוא טען כנגד הוועדה המקומית. בנוסף, טען הנישום שחלה טעות בתחשיב השמאי המייעץ, אולם הוא לא טרח לפרט ולהסביר כיאות את אותה טעות.

בית המשפט החליט לדחות את התביעה שהגיש הנישום וזאת בין היתר בהסתמך על ההלכה הפסוקה לפיה עילות התערבות בחוות דעת מומחה שהינו שמאי מקרקעין הינן עילות מצומצמות בהיקפן וכי במקרה דנן לא נמצאו כל עילות כאלו:

"ככלל עילות ההתערבות בחוות דעת מקצועית אותה ערך שמאי או מעריך מצומצמות למקרים חריגים בהם פעל השמאי או המעריך בניגוד לכללי הצדק הטבעי כגון תחת השפעה בלתי הוגנת או עקב תרמית או כאשר פעל בחוסר תום לב […] אין מקום להשיג על שיקול דעתו המקצועי של שמאי או מעריך […]" כך נפסק ע"י ביהמ"ש העליון בהליך בג"צ 1168/07 יפה נוף נ' הפלר והליך ע"א 609/93 מרום שרותי תעופה נ' רשות שדות התעופה.  

עוד נפסק כי:  "אין זה תפקידה של הוועדה לבחון את הנכונות ההחלטה השמאית אלא את תקינות וסבירות מהלכי גיבושה. די לוועדה שתשתכנע שהשומה לא נערכה בחלל ריק וכי היא נסמכת על מגוון מקורות מידע ובסיס נתונים מספיק וראוי" וזאת כאמור בהליך עת"מ (ת"א) 267/07 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' בובליל.

דוגמא: תביעה נגד הוועדה המקומית בדרישה להחזר חלקי של היטל השבחה

השלכות הגשת התביעה נגד הועדה המקומית על מימוש הזכויות

חוק התכנון והבנייה מפריד עקרונית בין החבות הרעיונית בתשלום היטל ההשבחה, שנוצרת במועד אירוע המס, שהינו מועד אישור התב"ע, ההקלה, או השימוש החורג שהשביחו את המקרקעין, לבין החבות המעשית בתשלום היטל ההשבחה, שנדחית למועד אירוע מימוש הזכויות שהשביחו את הקרקע, שבעיקרו הינו מועד הוצאת אישור ההקלה או השימוש החורג, או מועד מכר הנכס.

בהתאם לסעיף 14(ה) לתוספת, הגשת ערר בפני וועדת הערר או ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת התביעה נגד הוועדה המקומית כאמור, לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם הנישום שילם את ההיטל.

יחד עם זאת, אם הערר או הערעור הוגשו על ידי נישום שמבקש היתר בנייה לצרכי מגוריו או מגורי קרובו, הם לא יעכבו את מתן ההיתר בתנאי שהנישום נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת. במקרה כזה יחולו על ערובה זו הוראות סעיף 8(ב) לתוספת.

כדי להגיש כדין תביעה נגד הוועדה המקומית כדי לתקוף חיוב בהיטל השבחה ולהגביר את סיכויי קבלתה, מומלץ מאוד להתייעץ מראש עם עורך דין מקצועי, שהינו בקי ומנוסה בדיני תכנון ובנייה בכלל ובהיטלי השבחה בפרט.

עורך דין יסייע לנישום לבחון את דרכי הפעולה הפתוחות בפני הנישום, לכלכל את צעדיו בתבונה ולחסוך לנישום סכומי כסף נכבדים.

רוצה להתייעץ לגבי הגשת תביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה? פנה/י אלינו ונשמח להעניק לך סיוע משפטי!

מתי מגישים את התביעה ומה ההשלכות של הגשת התביעה על מימוש הזכויות שלך…