לדוגמא, באפשרותו של הנישום להגיש בקשה לתיקון השומה בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, במידה והוא סבור שנפלה בה טעות לגבי פרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לו במקרקעין.
לחילופין, באפשרותו להגיש בקשה למינוי שמאי מכריע, במידה והוא סבור שנפלה טעות לגבי גובה החיוב בלבד.
כמו כן, באפשרותו להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל והשבחה, במידה והוא סבור שנפלה טעות לגבי עצם החיוב בהיטל השבחה ו/או לגבי גובה החיוב.
עורכת הדין רחל שחר מפרטת על אופן השימוש בכל אחת מהדרכים הללו במסגרת המאבק המשפטי בהיטלי השבחה.
נישום שקיבל דרישה לתשלום היטל השבחה מהרשות המקומית שבה הוא גר, יכול להיאבק משפטית בדרישה ולבטלה או לתקנה במספר דרכים, בהתאם לנסיבות.
לדוגמא, להגיש בקשה לתיקון שומה בפני הועדה המקומית לתכנון ובנייה, במידה והוא סבור שנפלה טעות לגבי פרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים, התכניות החלות עליו או הזכויות או לפנות לשמאי מכריע, אם נפלה טעות לגבי גובה החיוב.
בקשה לתיקון השומה בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
ניתן להגיש בקשה לתיקון שומת היטל ההשבחה בפני הוועדה המקומית בהתאם לסעיף 14(ו) לתוספת השלישית וזאת במידה והנישום סבור שנפלה בה טעות לגבי הנושאים הבאים ואלו בלבד:
- פרטי המקרקעין לגביהם נערכה השומה.
- הנתונים הפיזיים של המקרקעין.
- התכניות החלות על המקרקעין. כלומר, השומה לוקחת בחשבון תכנית שאינה חלה על המקרקעין או שהיא אינה לוקחת בחשבון תכנית שחלה עליה ושיש לה רלוונטיות לשומה.
- זכויות שיש לנישום במקרקעין. למשל, כאשר השומה מניחה שהנישום הוא הבעלים של הנכס בעוד הנישום טוען שהינו החוכר שלו בלבד.
עם הגשת הבקשה לתיקון השומה על ידי הנישום, תובא השומה לבחינתו של שמאי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. במידה ויימצא שאכן נפלה טעות באחד הנושאים שלעיל, הבקשה תתקבל והשמאי יערוך לאחר מכן שומה מתוקנת, בהתבסס על הנתונים הנכונים. השומה המתוקנת תומצא לנישום ויראו אותה כשומת הוועדה המקומית לעניין המשך הליכים.
במידה והבקשה לתיקון שומה של הנישום לא תתקבל, הנישום יוכל להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה או לבקש למנות שמאי מכריע כאשר הוא חולק על גובה החיוב וזאת כפי שיוסבר להלן.
הגשת בקשה למינוי של שמאי מכריע
כאמור, ניתן להגיש בקשה בפני יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין למנות שמאי מכריע שיכריע במחלוקת שהתעוררה בין הנישום לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אך זאת רק במידה והנישום חולק על גובה החיוב בהיטל ההשבחה ולא על עצם החיוב. כך קובע סעיף 14(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
לשון סעיף 14(ב)(1) לתוספת קובעת שאת הבקשה למינוי שמאי מכריע יש להגיש בפני יושב ראש מועצת שמאי המקרקעין. בפועל, יש להגיש את הבקשה בפני מועצת שמאי המקרקעין וזאת באופן מקוון במסגרת אתר האינטרנט של משרד המשפטים.
מועצת שמאי המקרקעין משמשת כמעין מזכירות בית דין, אשר פותחת את התיקים, מנתבת אותם לשמאים המכריעים השונים, מווסתת את העבודה וכן מטפלת בבעיות מינהליות שוטפות.
את הבקשה יש להגיש תוך 45 יום מהיום שהשומה הובאה לידיעת הנישום ולצרף לה את כל המסמכים הנלווים שיש לצרף לה כאמור בתקנות התכנון והבנייה (סדרי הדיון בפני שמאי מכריע ושמאי מייעץ) תשס"ט- 2008.
השמאי המכריע ממונה תוך 15 יום מהגשת הבקשה, עליו לקיים דיון ראשון בתיק תוך 45 יום מיום הגשת התשובה לבקשה ולהכריע בתיק תוך 60 יום מיום סיום הדיון האחרון או קבלת טענות הצדדים במידה והוא סבר שאין מקום לדיון. הפרוטוקולים של הדיונים נמסרים לצדדים וההחלטות מתפרסמות באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובמאגרים משפטיים אלקטרוניים כגון אתר נבו.
שכר השמאי המכריע משולם על ידי הצדדים בחלקים שווים, אלא אם השמאי קבע אחר, וזאת כאמור בתקנות התכנון והבנייה (שכרו של שמאי מכריע ושמאי מייעץ) (הוראת שעה) התשס"ט- 2009. גובה השכר נגזר באחוזים מגובה התביעה הכספית, מהיקף של 3% בתביעות קטנות ועד להיקף של פחות מ-1% אחוז, כך שלשמאי אין כל דרך להשפיע על גובה שכרו.
על החלטת השמאי המכריע ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בהתאם לסעיף 14(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. על החלטת וועדת הערר ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
הגשת ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה
בהתאם לסעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במידה שבקשת תיקון השומה נדחתה על ידי הוועדה המקומית כאמור לעיל, או במקרה שבו טענות הנישום אינן כלולות בטענות שלגביהן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה בפני הוועדה המקומית וזאת בין אם המדובר בטענות לגבי עצם החיוב בהיטל ההשבחה ובין אם המדובר בטענות לגבי גובה החיוב בלבד.
בהתאם לסעיף 14(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה על החלטת השמאי המכריע.
את הערר יש להגיש תוך 45 יום מהיום שהשומה או החלטת השמאי המכריע הובאה לידיעת הנישום. ועדת הערר תדון בערר של הנישום ותכריע בו.
במידה ומדובר בערר שהוגש לפי סעיף 14(א) לתוספת, כלומר, ערר ישיר על החלטת הוועדה המקומית להבדיל מערר על החלטת השמאי המכריע, רשאית וועדת הערר להחליט, בעקבות הדיון בערר, שיש צורך בחוות דעת שמאית לצורך בירור הערר ובהתאם לכך לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לוועדת הערר חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.
על החלטת וועדת הערר, בין כזו שניתנה בערר שהוגש במישרין לוועדת ערר, בין כזו שניתנה בעקבות ערר על החלטת שמאי מכריע, ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בהתאם לכללי המאבק הקבועים החוק.
במידה ויש לך שאלות נוספות בנושא כללי המאבק המשפטי בהיטלי השבחה ובפרט שאלות בנוגע לאפשרויות העומדות בפניך כדי לצמצם את היטל ההשבחה שנדרשת לשלם, נשמח לעמוד לשירותך.
הסבר מקיף אודות הכללים למאבק משפטי ברשויות לטובת הפחתה או ביטול של היטלי השבחה…