מידע משפטי על שיהוי והתיישנות בנקיטת הליכים לגביית היטל השבחה

הליכים אזרחיים כוללים הגשת תביעה אזרחית כנגד הנישום בפני בית המשפט. על הליכים אלו חלה התיישנות של 7 שנים, בהתאם לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. בית המשפט העליון קבע בפסק דין שניתן על ידו ביום 16.4.2018 בתיק רע"א 4302/16 עיריית ירושלים נ' פרידמן צבי, שהליכי גבייה מנהליים כנגד הנישום אינם עוצרים או מאפסים את מירוץ ההתיישנות לגבי נקיטת ההליך האזרחי.

לפיכך, תקופת ההתיישנות של הגשת תביעה אזרחית כנגד הנישום הנה 7 שנים בלבד כאמור, גם אם במהלך תקופה זו ננקטו הליכי גבייה מנהליים כנגד הנישום.

הליכים אקטיביים כוללים נקיטת הליכי גבייה מנהליים שונים לפי פקודת המיסים (גבייה), שהוחלה גם על גביית ארנונה ותשלומי חובה אחרים, לרבות היטלי השבחה, על ידי הרשויות המקומיות, באמצעות אכרזת המיסים (גבייה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות), (הוראת שעה), התש"ס-2000.

מדובר בהליכים לתפיסת ומימוש מטלטלין של החייב, עיקול נכסים, רישום שיעבוד על מקרקעי הנישום בגין חוב על מס מקרקעין ועוד. זאת ללא כל צורך בהגשת תביעה מוקדמת לבית המשפט לשם קבלת פסק דין שמכיר בזכותה של הרשות לחוב שהיא טוענת לו.

פקודת המיסים (גבייה) איננה כוללת הוראה בדבר התיישנות ההליכים שננקטים לפיה. אולם, בית המשפט העליון קבע בפסק דין שניתן על ידו בשנת 2010 בהליך רע"א 187/05 נעמה נסייר נ' עיריית נצרת עילית, שפקודת המיסים (גבייה) כפופה אף היא לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 וכי תקופת ההתיישנות של הליכי הגבייה המנהליים שננקטים לפיה הינה 7 שנים, בדומה להתיישנות תביעות בעלות אופי כספי.

הליכים פאסיביים נוצרים כאשר הרשות איננה נוקטת בהליכים ישירים לגביית החוב, אלא ממתינה עד שהאזרח החייב יצטרך ממנה אישור או פעולה מסוימת, שאז היא דורשת ממנו לשלם תחילה את חובו כלפיה כתנאי למתן האישור או ביצוע הפעולה, ככל שהחוק מתיר לה לנהוג כך.

בהקשר של היטל השבחה, הרשויות המקומיות מתנות את מתן אישורן לרישום העברת זכויות בטאבו בתשלום החובות כלפיהן ולרבות תשלום היטל השבחה, בהתאם לסעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

לגבי התיישנות הליכים אלו, קבע בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן על ידו בשנת 2015 בהליך עע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ, כי יש להרחיב את תחולת הלכת נסייר שנזכרה לעיל גם על הליכי גבייה פאסיביים, כך שגם הם יהיו כפופים להתיישנות, בת 7 שנים.

מכל האמור לעיל עולה, איפוא, כי הליכי הגבייה השונים של היטלי ההשבחה כפופים כולם לתקופת התיישנות, שהינה בת 7 שנים, ממועד הולדת עילת התביעה ובהתאם להוראות החוק והפסיקה.

שיהוי בנקיטת הליכים לגביית היטל השבחה

בעוד שהתיישנות קובעת את התקופה המקסימאלית שלאחר מועד הולדת עילת התביעה שבמסגרתה ניתן להגיש את התביעה, שיהוי נוצר כאשר התביעה מוגשת אמנם בתוך תקופת ההתיישנות הפורמאלית, אך תוך איחור ניכר לאחר מועד הולדת עילת התובענה, באופן לפיו נוצרה לנתבע ציפיה לגיטימית לפיה התובע זנח למעשה את זכות התביעה העומדת לו נגדו, או במידה והנתבע שינה מצבו לרעה עקב האיחור.

סוגיית השיהוי הינה אף היא רלוונטית להליכי גבייה של היטל השבחה, בין אם מדובר בהליכי גבייה אזרחיים ובין אם מדובר בהליכי גבייה מנהליים שננקטים באופן אקטיבי או פאסיבי.

במסגרת הנחייה מס' 7.1002 של היועמ"ש לממשלה, מפברואר 2012, פירט היועמ"ש לממשלה כללים לגביית חובות באמצעות הליכים מנהליים והתייחס גם לסוגיית השיהוי לגבי הליכים אלו.

לגבי נקיטת הליכים אקטיביים בהתאם לפקודת המיסים (גבייה), קבע היועמ"ש לממשלה כי בהתחשב בטיבם ובאופיים של חובות מנהליים, אין זה סביר שרשות מינהלית תנקוט לראשונה הליכי גבייה ללא התראה וללא צידוק לאחר שחלפו שנים רבות מן המועד שבו יכלה לראשונה לגבות את החוב וכי עליה לפתוח בהליכי גבייה תוך פרק זמן סביר שהוא קצר מתקופת ההתיישנות של 7 שנים, אשר מן הראוי שלא יהיה ארוך מ-3 שנים, למעט בנסיבות חריגות.

לגבי נקיטת הליכים פאסיביים, קבע היועמ"ש כי הכלל הוא שרשות שנמנעה, ללא הצדקה ושלא לפי הנחייה זו, מנקיטת הליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה), תוך המתנה למועד שתוכל לגבות בו גבייה פאסיבית, לא תוכל בבוא העת לעשות כן ויהא עליה לתת את האישור, לעשות את הפעולה או לשלם את התגמול לחייב, לפי העניין.

מתי מתחיל מירוץ ההתיישנות של היטל השבחה?

ככלל, תקופת ההתיישנות מתחילה מיום הולדת עילת התביעה וזאת כאמור בסעיף 6 לחוק ההתיישנות.

בהקשר של היטל השבחה, קבעה השופטת ארבל בהליך עע"מ 1164/04 עיריית הרצליה נגד דניאל יצחקי, כי יום הולדת התביעה שממנה מתחילה תקופת ההתיישנות, הינו מועד תשלום המס, שחל במועד מימוש הזכויות שנוצרו כתוצאה מהשבחת הנכס ותשלום המס ולא מועד אירוע המס שנוצר במועד יצירת ההשבחה, בעקבות אישור תכנית, מתן הקלה, או שימוש חורג.

שכן, לו היינו רואים את הולדת עילת התובענה ביום אישור התכנית, כל החובות של בעלי המקרקעין שחייבים בהיטל השבחה ואשר לא מימשו את זכויותיהם בתוך 7 שנים מיום ההשבחה במקרקעין היו מתיישנים וברור שמדובר בתוצאה שאינה סבירה.

עוד בנושא: מתי בדיוק מתחיל מירוץ ההתיישנות?

מועד מימוש הזכויות שבו מתחיל מירוץ ההתיישנות של היטל השבחה

התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה מפרידה עקרונית בין מועד אירוע המס, שיוצר את החיוב הרעיוני בהיטל השבחה, קרי, מועד אישור התכנית / ההקלה / השימוש החורג, לבין מועד אירוע מימוש הזכויות, שיוצר את החיוב בפועל של תשלום היטל השבחה ואשר בו גם יוצאת הדרישה לתשלום לפועל מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בצירוף שובר לתשלום.

כאשר מדובר בהיטל השבחה שנובע ממתן הקלה או היתר שימוש חורג, אז מועד מימוש הזכויות לגבי אישור ההקלה או אישור השימוש החורג, אשר יוצר את החבות המעשית בתשלום היטל השבחה, הינו המועד בו הוציא בעל הנכס את ההיתר שבו כלולים ההקלה או השימוש החורג.

כאשר מדובר בהיטל השבחה שנובע מאישור תכנית, מועד מימוש הזכויות נדחה בדרך כלל למועד העברת / מכר הזכויות בנכס.

בפסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש העליון בע"א 1321/02 נוה בנין ופיתוח בע"מ נ' הוועדה לבנייה למגורים ולתעשיה, מחוז המרכז, נקבע שמועד מימוש הזכויות הינו מועד כריתת הסכם המכר ולא מועד רישום העברת הזכויות בטאבו. לפיכך, מתחילים לספור את תקופת 7 השנים כבר ממועד כריתת הסכם המכר.

זקוק/ה לייעוץ משפטי בנושא התיישנות היטל? פנה/י אלינו!

עורכת הדין רחל שחר עונה על כל השאלות החשובות בנושא התיישנות היטלי השבחה ומירוץ ההתיישנות…