מבחינת החוק, כספי היטל ההשבחה נועדו לשמש לכיסוי הוצאות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לרכישת מקרקעין לצרכי הציבור, לתשלום פיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין לפי סעיף 197 לחוק וכן לשמש לצרכי השקעה בחינוך של הרשות המקומית, אם כי בכפוף למגבלות מסוימות.
כך קובע סעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. מבחינת הפסיקה, הרציונאל העמוק יותר של גביית כספי היטל ההשבחה הינו להגשים תכלית של צדק חברתי וזאת כפי שיוסבר להלן על ידי עורכת הדין רחל שחר.
כיצד הטלת היטל ההשבחה מגשימה את מטרת הצדק החברתי?
הרציונאל של גביית היטל השבחה אומר שמאחר שבעל המקרקעין התעשר שלא הודות למעשי ידיו, אלא הודות לפעולה תכנונית של הרשות המקומית, אשר גם מומנה מכספי הציבור, אזי הצדק החברתי מחייב שהוא ישתף את הציבור בעושר שצמח לו הודות לפעולה זו וכן ישתתף עם הציבור בהוצאות שמימנו את ביצועה של אותה פעולה תכנונית שבזכותה הוא התעשר.
כלומר, הטלת היטל ההשבחה נועדה להגשים את מטרת הצדק החברתי בשני מובנים.
המובן הראשון מתבטא בכך שבעל מקרקעין שהתעשר עקב פעולה תכנונית של הרשות שמומנה מכספי הציבור, נדרש לשתף את הרשות ואת הציבור בעושר שצמח לו ולהשיב לקופת הרשות היטל המשמש את הרשות להכנת תכניות ולביצוען. כך נקבע על ידי ביהמ"ש העליון בהליך בר"ם 4367/16 אהרון מאיר נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הוד השרון.
כמו כן, בבר"ם 2866/14 הילדה גוזלן נ' הועדה המקומית לתו"ב הרצליה, ציין ביהמ"ש העליון כי: "כידוע, תכליתו של היטל השבחה, שהסמכות לגבותו מעוגנת בסעיף 196א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 ובתוספת השלישית לו היא חלוקתית.
ביסודו, עומד העיקרון של חיוב בעל הזכויות במקרקעין (הבעלים או החוכר) לחלוק בעושר שצמח לו כתוצאה מהחלטותיהם של גופי התכנון הציבוריים, עם קהילתו, אותה קהילה שאפשרה את השבחת המקרקעין […] בעיקרו של דבר, היטל ההשבחה מבטא כ"תמונת ראי" את העקרונות העומדים גם ביסודו של הפיצוי הניתן בגין פגיעה על ידי תכנית לפי סעיף 197 לחוק, אשר על פיו מקבל בעל הזכויות במקרקעין פיצוי על ירידת שוויים".
המובן השני מתבטא בכך שבעל מקרקעין שהתעשר עקב פעולה תכנונית של הרשות שמומנה מכספי הציבור, צריך גם להשתתף עם הציבור בהוצאות שהשקיעה הרשות הציבורית בתכנון ובפיתוח של התכנית המשביחה, שגרמה לו התעשרות בכך שערך נכסו עלה.
כלומר, אם הציבור השקיע מכספו על מנת להשביח את נכסו של בעל המקרקעין, על בעל המקרקעין להשתתף בהשקעות אלו. כך נקבע בהליך ע"א 1341/93 סי אנד סאן ביץ' הוטלס בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו.
יתר על כן, הפסיקה אף הדגישה כי בהעדר התעשרות אין לחייב בהיטל: "ביסוד היטל ההשבחה עומדת אפוא תכלית של מיסוי על התעשרות כתוצאה מתכנית משביחה ובאין "עשיית עושר ולא במשפט" – אין היטל". כך נקבע בהליך רע"א 7172/96 קרית בית הכרם בע"מ ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים.
כאן המקום לציין שהיטל ההשבחה הוטל לראשונה בארץ עוד לפני חקיקת חוק התכנון והבנייה ואף לפני הקמת המדינה וזאת בתקופת המנדט הבריטי. בתחילה הוטל היטל ההשבחה במסגרת פקודת בניין ערים משנת 1921 ולאחר מכן במסגרת סעיף 32 לפקודת בניין ערים משנת 1936.
במסגרת בג"צ 198/75 מנהל עזבון פייביש מושקוביץ נ' ראש עיריית בת ים, ציין ביהמ"ש העליון את שלושת הכללים הבאים הבסיסיים לגבי הרציונל של גביית היטל השבחה בהתאם לסעיף זה: המס נגבה רק לכיסוי הוצאות התכנית, אין גובים מס אלא ממקרקעין שערכם עלה בעקבות אותה התכנית, אין להשתמש במס אלא לצורך הוצאות התכנית.
חוק התכנון והבנייה נחקק לאחר הקמת המדינה וזאת בשנת 1965. בשנת 1981 בוטל סעיף 32 לפקודת בניין הערים ובמקומו נחקקה התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.
יחד עם זאת, הרציונאל הבסיסי של היטל ההשבחה לא השתנה במסגרת התוספת השלישית לחוק, אשר קבעה אף היא שהיטל ההשבחה יגבה רק בגין מקרקעין שערכם עלה בעקבות אישור תכנית או מתן הקלה או שימוש חורג וכי כספי ההיטל נועדו לממן את הוצאות הכנת התכנית על ידי הוועדה המקומית, אם כי לא רק.
שכן, סעיף 13 לתוספת השלישית לחוק קובע שכספי היטל ההשבחה נועדו לא רק לשמש לכיסוי הוצאות הוועדה המקומית, אלא גם לשמש לרכישת מקרקעין לצרכי הציבור, לתשלום פיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין לפי סעיף 197 לחוק וכן לשמש לצרכי השקעה בחינוך של הרשות המקומית וזאת כפי שצויין לעיל.
יש לך שאלות נוספות בנושא היטלי השבחה? פנה/י אלינו לקבלת ייעוץ משפטי!
עורכת הדין רחל שחר מסבירה כיצד הטלת היטל ההשבחה מגשימה את מטרת הצדק החברתי ומה ההשלכות המשפטיות של ההיטלים…