לפיכך, נישום שקיבל דרישה לתשלום היטל השבחה מהרשות המקומית ושילם אותה בפועל, כשבמקביל הוא נקט בהליכים שמשיגים על עצם החיוב בהיטל ו/או על גובה החיוב בהתאם לחוק ואותם הליכים אושרו והתקבלו בדיעבד במסגרת החלטה כדין, יהיה זכאי לקבלת החזר היטל השבחה, באופן מלא או חלקי, בהתאם לאותה החלטה.
לצורך קבלת החזר תשלום היטל השבחה ששולם ביתר, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין שמנוסה בדיני התכנון והבנייה ובפרט בהיטלי השבחה. כדי לקבל את ההחזר יש להגיש בקשה לקבלת החזר בפני הרשות המקומית שגבתה אותו, בצירוף ההחלטה שקבעה שהוא שולם ביתר.
איך מגיעים למצב של זכאות?
היטל השבחה הינו מס שמשולם בגין עליית שווי של נכס מקרקעין בעקבות אישור תכנית, מתן הקלה בזכויות בנייה או התרת שימוש חורג מהשימוש המקורי של הנכס.
יחד עם זאת, הדרישות לתשלום היטלי השבחה מוצאות לנישומים רק במועד מימוש הזכויות נשוא היטל ההשבחה, כלומר, במועד הוצאת ההיתר שבו כלולה ההקלה או השימוש החורג או במועד מכר הנכס.
על מנת להבטיח את תשלום היטל ההשבחה בעקבות אישור הקלה או שימוש חורג, קובע סעיף 10(ג) לתוספת השלישית לחוק כי כל עוד לא שולם ההיטל, לא יוצא היתר לבנייה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג.
על מנת להבטיח את תשלום היטל ההשבחה במועד מכר הנכס, קובע סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק כי ללא קבלת אישור תשלום היטל ההשבחה, לא ניתן יהיה לקבל אישור עירייה לצורך רישום העברת הנכס בטאבו, כך שממילא לא ניתן יהיה לבצע את רישום העברת הזכויות בטאבו.
סעיף זה משלים את סעיף 324 לפקודת העיריות אשר קובע שהעברת הזכויות בנכס מותנית בהצגת תעודה מהעירייה המופנית לרשם המקרקעין ולפיה שולמו במלואם כל החובות המגיעים לעירייה מאת בעל הנכס ביחס לנכס.
כתוצאה מהאמור לעיל, נישום שחולק על הדרישה לתשלום היטל ההשבחה אך עם זאת מעוניין לקדם את הליכי הוצאת ההיתר שבו כלולה ההקלה או השימוש החורג או את הליכי מכר הזכויות בנכס שלו, עלול למצוא את עצמו כפוי ואנוס לכאורה לשלם את היטל ההשבחה.
יחד עם זאת, באפשרותו לנקוט, במקביל לתשלום ההיטל, בכל מיני הליכים לתקיפת השומה בהתאם לתוספת השלישית, כגון הגשת בקשה לתיקון השומה בפני הוועדה המקומית, הגשת ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, בקשה למינוי שמאי מכריע ואף הגשת ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
במידה והליכי תקיפת השומה בהם נקט הנישום הביאו בדיעבד להחלטה שמבטלת את תשלום היטל ההשבחה, באופן מלא או חלקי, הוא יהיה זכאי לקבלת החזר התשלום העודף ששולם על ידו מעבר למגיע לרשות המקומית לפי ההחלטה.
דוגמא: החזר חלק מהיטל ההשבחה במקרה של הפסקת שימוש חורג מוקדם מתקופת ההיתר
איך מחשבים את גובה הזכאות?
סעיף 17 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 קובע שההחזר ישולם כך: "הוחלט בהליכים לפי תוספת זו על הפחתת החיוב בהיטל או על ביטולו, יוחזרו הסכומים ששולמו מעבר למגיע, בתוספת תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה וסעיף 6 לחוק ההצמדה לא יחול".
כלומר, סעיף זה קובע שבמידה והוחלט לבטל את ההיטל, באופן מלא או חלקי, יש להחזיר לנישום את הסכומים ששולמו על ידו מעבר למגיע.
לפיכך, במידה וההחלטה ביטלה את כל מלוא היטל ההשבחה, יש להשיב לנישום את כל הסכום ששולם על ידו. במידה וההחלטה ביטלה באופן חלקי בלבד את סכום היטל ההשבחה, יש להשיב לנישום את כל הסכום ששולם על ידו מעבר לסכום שבו הוא חוייב במסגרת ההחלטה.
בנוסף קובע סעיף 17 לתוספת שלסכום הקרן של ההחזר יש להוסיף תשלומי פיגורים כמשמעותם בחוק ההצמדה.
חוק ההצמדה הינו חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 וזאת כאמור בסעיף 15 לתוספת השלישית. סעיף 1 לחוק ההצמדה מגדיר תשלומי פיגורים כך:
"ריבית צמודה בשיעור של 0.75% לחודש, או בשיעור אחר כפי שקבעו שר הפנים ושר האוצר, ממועד החיוב בתשלום החובה עד יום שילומו, בהוספה או בהפחתה של הפרשי הצמדה".
עוד קובע סעיף 17 לתוספת שסעיף 6 לחוק ההצמדה, שדן בהחזר תשלומי יתר, לא יחול. המשמעות היא שהנישום זוכה להחזר טוב יותר מזה הקבוע בסעיף 6, הכולל מלבד הפרשי הצמדה גם ריבית חודשית צמודה בשיעור של 0.75%.
ברם, סעיף 17 לתוספת איננו מפרש ומגדיר מאיזה מועד יש להצמיד את תשלומי הפיגורים שיש להוסיף להחזר הסכום העודף ששולם ביתר: האם מיום תשלום ההשבחה שכולל גם את התשלום העודף, או מיום ההחלטה שמצהירה ששולם סכום עודף. כתוצאה מכך ניתנו פסיקות שונות וסותרות בעניין זה על ידי בתי המשפט המחוזיים שדנו בנושא זה.
כך, לדוגמא, במסגרת הליך ת"א 38475/94 רייניץ נ' עירית חולון והוועדה המקומית חולון, נדון מקרה בו נקבע על ידי שמאי מכריע שהתובעת שילמה היטל השבחה ביתר וכי היא זכאית להחזר חלקי שלו, אולם התעוררה מחלוקת בין הנישומה לעירייה מאיזה מועד יש להצמיד את תשלומי הפיגורים.
הנישומה טענה שיש להצמיד את תשלומי הפיגורים מיום תשלום הסכום העודף על ידה. העיריה טענה שיש להצמיד את תשלומי הפיגורים מיום החלטת השמאי המכריע.
בית המשפט קיבל את עמדת הנישומה וקבע שיש להצמיד את תשלומי הפיגורים ליום תשלומו של התשלום העודף וזאת בין היתר בנימוק לפיו יום יצירת החיוב להחזר תשלום ההיטל ששולם ביתר נוצר ביום תשלום הסכום העודף ואילו קביעת השמאי המכריע רק הצהירה על קיומו וקבעה את גובהו.
במסגרת ע"א 2761/09 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים, התייחס בית המשפט העליון לנושא זה באופן ממנו משתמע כי הוא תומך לכאורה בהלכה לפיה יש להצמיד את תשלומי הפיגורים ליום ביצוע התשלום העודף בפועל.
זאת, גם לאור דבריו של פרופ' נמדר שתומך בפרשנות שלפיה יש להוסיף את תשלומי הפיגורים מהיום שבו שולם הסכום העודף בפועל, בין היתר בהילמד מחוקי מס אחרים שנוהגים להחזיר את תשלומי היתר בתוספת הפריש ריבית והצמדה מיום תשלום היתר ולא ממועד מאוחר יותר.
עורכת הדין רחל שחר הנה מומחית בתחום היטלי ההשבחה ותשמח להעניק לך סיוע משפטי כדי לבחון האמנם גם לך מגיע לקבל החזר של היטל ההשבחה ששילמת.
לייעוץ משפטי מעוה"ד שחר פנה/י אלינו!
איך מגיעים למצב של זכאות להחזר היטלי השבחה, כיצד מחשבים את גובה הזכאות ומה צריך לעשות כדי לקבל את הכסף…