הגשת ערר וערעור על דרישה לתשלום היטל השבחה באמצעות עורך דין בלבד!

את הערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה ניתן להגיש באופן ישיר בפני הוועדה וזאת במקרה בו הנישום רוצה לערער על עצם החיוב בהיטל השבחה ו/או לערער על גובה החיוב ישירות בפני הוועדה וכן במקרה בו הנישום רוצה להגיש ערר על החלטת שמאי מכריע שמונה להכריע במחלוקת לגבי גובה החיוב בלבד.

את הערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן להגיש במידה ורוצים לערער על החלטות וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה בעררים שהוגשו בפניה כפי שהוסבר לעיל.

נישום שקיבל דרישה לתשלום היטל השבחה, יכול לבטלה או לתקנה במספר דרכים ולרבות באמצעות הגשת ערר בפני ועדת הערר לפיצויים והיטל והשבחה או על ידי ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

ערר בפני ועדת הערר מוגש ישירות בפני הועדה כדי לערער על עצם החיוב / על גובהו או כדי לערער על החלטת שמאי מכריע. כדי לערער על החלטת ועדת הערר יש להגיש ערעור לבית משפט.

הגשת ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה

ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה הינה גוף אשר פועל מכח סעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה ואשר דן בין היתר בעררים לגבי החלטות שונות הנוגעות להיטל השבחה.

הרכב הוועדה כולל 3 חברים ובהם יו"ר שהינו עורך דין שמתמחה בתחום התכנון והבנייה, נציג מתכנן המחוז שבקיא בענייני תכנון ובנייה וכן  בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה, או השכלה מתאימה אחרת ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד וועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז.

בפני נישום שמבקש לתקוף ולהביא לביטולה של דרישה לתשלום היטל השבחה, קיימות מספר דרכי פעולה אפשריות, כאמור ובניהן הגשת בקשה לתיקון השומה בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, במידה והוא סבור שנפלה בה טעות בנושאים הבאים ואלו בלבד: פרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים שלו, התכניות שחלות עליו וזכויות הנישום בו וכן הגשת בקשה למינוי שמאי מכריע, במידה והוא סבור שנפלה טעות לגבי גובה החיוב בלבד.

לפיכך, ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה במידה שבקשת תיקון השומה נדחתה על ידי הוועדה המקומית, או במקרה בו טענות הנישום אינן כלולות בטענות שלגביהן ניתן להגיש בקשה לתיקון שומה בפני הוועדה המקומית וזאת בין אם המדובר בטענות לגבי עצם החיוב בהיטל ההשבחה ובין אם המדובר בטענות לגבי גובה החיוב בלבד. כך קובע סעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

לחילופין, ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה גם על החלטת השמאי המכריע לגבי מחלוקת על גובה החיוב. כך קובע סעיף 14(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

למרות שלשון החוק אינה מגבילה לכאורה את סמכותה של וועדת הערר להתערב בשומה המכריעה, קבעה הפסיקה שהתערבותה של הוועדה תוגבל למקרים שבהם נפלה בה טעות מהותית או דופי חמור או מקרים שנפל בהם פגם היורד לשורש המעשה המינהלי, כגון ניגוד עניינים, משוא פנים, חוסר תום לב וכיוצא בזה.

את הערר בשתי החלופות יש להגיש תוך 45 יום מהיום שהשומה או החלטת השמאי המכריע הובאה לידיעת הנישום, אם כי יו"ר וועדת הערר רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים שיירשמו. ניתן להגיש ערעור על החלטת יו"ר וועדת הערר בעניין הארכת המועדים בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

על וועדת הערר לדון בערר של הנישום ולהכריע בו בהחלטה מנומקת, באופן לפיו היא מקבלת את הערר או דוחה אותו, במלואו או בחלקו.

במידה ומדובר בערר שהוגש לפי סעיף 14(א) לתוספת בלבד, כלומר, ערר ישיר על החלטת הוועדה המקומית, להבדיל מערר על החלטת השמאי המכריע, וועדת הערר רשאית גם להחליט בעקבות הדיון בערר שיש צורך בחוות דעת שמאית לצורך בירור הערר ובהתאם לכך לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לה חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.

במקרה כזה, יחולו על השמאי המייעץ כל הוראות החוק והתקנות שחלות על שמאי מכריע, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. כמו כן, על הוועדה לתת לצדדים הזדמנות לטעון בפניה את טענותיהם לגבי חוות הדעת ורק לאחר מכן לתת את החלטתה בערר.

הגשת ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים

בית המשפט לעניינים מנהליים הנו למעשה בית המשפט המחוזי, בשבתו לדון בעתירות מנהליות.

על החלטת וועדת הערר, בין כזו שניתנה בערר שהוגש במישרין לוועדת ערר, בין כזו שניתנה בעקבות ערר על החלטת שמאי מכריע, ניתן להגיש ערעור וזאת בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. כך קובע סעיף 14(ד) לתוספת.

חשוב לדעת כי על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים ניתן להגיש בקשת רשות לערעור בפני בית המשפט העליון.

עוד יובהר כי בהתאם לסעיף 14(ה) לתוספת הגשת ערר בפני וועדת הערר או ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 14 לתוספת לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם הנישום שילם את ההיטל.

יחד עם זאת, אם הערר או הערעור הוגשו על ידי נישום שמבקש היתר בנייה לצרכי מגוריו או מגורי קרובו, הם לא יעכבו את מתן ההיתר בתנאי שהנישום נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת. במקרה כזה יחולו על ערובה זו הוראות סעיף 8(ב) לתוספת.

לעורכת הדין רחל שחר ניסיון רב שנים בייצוג נישומים לצורך הגשת ערר, ערעורים בפני בית המשפט המחוזי ובפני בית המשפט העליון.

ניתן לפנות לעורכת הדין שחר לצורך קבלת ייעוץ משפטי מפורט ומקצועי לגבי הליכי ערר / ערעור ובכל שאלה נוספת.

ההבדלים בין הגשת ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה להגשת ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים…