מטרת פטור זה הינה לאפשר לבעלי דירות קטנות יחסית לשפר את תנאי מגוריהם ולהקל על מצוקת הדיור שלהם, מבלי שהם יאלצו לשאת בנטל הכלכלי הנוסף של תשלום היטל ההשבחה. כך נקבע בע"א 7417/01 צרי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעתיים, אשר גם קבע שהפטור מהיטל השבחה ניתן רק פעם אחת לכל משפחה.
במסגרת עמ"נ 64313-12-17 חשייב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, התעוררה השאלה מה קורה לגבי מי שיש לו שתי דירות נפרדות באותו בניין ומבקש לקבל פטור מהיטל השבחה לגבי הרחבת אחת מהן, לפי סעיף 19(ג) לתוספת.
האם מאחר שמדובר בשתי דירות שנמצאות באותו בניין, למרות שהן נפרדות זו מזו, אז יש לחבר ביניהן ולבדוק האם שטחן המשותף עולה על 140 מ"ר ועל כן לא ניתן לקבל את הפטור, או שיש לבחון את גודל הדירה שבגינה מבוקש הפטור ללא קשר לדירה השנייה.
תיק זה עסק בשני בני זוג שהינם בעלים של שתי דירות נפרדות, שנמצאות באותו בניין בירושלים מהסוג המכונה בניין רכבת.
אחת מהן הינה בגודל של כ-60 מ"ר ואילו השנייה בגודל של כ-84 מ"ר, כך שגודלן המשותף הינו כ-144 מ"ר, כלומר, מעל 140 מ"ר. כל הבניין קיבל היתר בנייה להרחבת כל הדירות שכלולות בו, כולל שתי הדירות של בני הזוג הללו.
הוועדה המקומית סירבה לתת לבעלים פטור מהיטל השבחה לגבי הרחבת אחת מהדירות שלהם וחייבה אותם לשלם היטל השבחה מלא עבור שתי ההרחבות, בסך כולל של כ-133,000 ₪ וזאת בטענה שמדובר בשתי דירות שנמצאות באותו בניין, על אותו מקרקעין ואשר שטחן יחדיו עולה על 140 מ"ר ועל כן לא מגיע לאחת מהן פטור מהיטל השבחה.
הבעלים הגישו ערר בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה, בטענה שמגיע להם פטור מהיטל השבחה לגבי אחת הדירות שהורחבו, מאחר שמדובר בשתי דירות שנפרדות זו מזו ולא ניתן לחבר ביניהן.
אבל, וועדת הערר דחתה את הערר שלהם, בטענה לפיה היא מסתמכת על ההלכה שנקבעה בבר"ם 6195/13 דפנה רביד נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, שם נקבע שאין לתת פטור להרחבה כשמדובר בשתי דירות מגורים באותו המקרקעין ששטחן יחדיו עולה על 140 מ"ר.
הבעלים לא ויתרו והגישו גם ערעור בפני בית המשפט המנהלי.
שתי דירות באותו בניין אבל פטור נפרד…?
הבעלים טענו שמגיע להם פטור, מאחר שהמקרה שלהם שונה מהמקרה שנדון בפסק דין רביד, שעסק בשתי דירות צמודות מחוברות יחדיו וששטחן יחדיו עלה על 140 מ"ר, בעוד ששתי הדירות שלהם הינן דירות שנפרדות זו מזו, שאינן צמודות ולא ניתן לחבר ביניהן ועל כן גם לא ניתן לומר שיש להם דירה אחת בשטח כולל של מעל 140 מ"ר.
לפיכך, פסק הדין הרלוונטי למקרה שלהם הינו פסק הדין שניתן בבר"ם 8052/14 הוועדה המקומית חולון נ' עזבון המנוח אברהם שלו ואשר קבע שגם נישום שבבעלותו יותר מדירת מגורים אחת, זכאי לקבלת הפטור בדירת מגוריו.
הוועדה המקומית טענה שלא מגיע לבעלים פטור, מאחר שמדובר בשתי דירות שנמצאות באותו בניין ובאותו מקרקעין ואשר שטחן המשותף הינו מעל 140 מ"ר וכי לצורך העניין אין זה משנה האם מדובר בשתי דירות צמודות / שניתן לחבר ביניהן, או דירות שנפרדות זו מזו. כלומר, יש לשים את הדגש על שטחן המצטבר יחדיו, שהינו מעל 140 מ"ר ולא על מיקומן הנפרד זו מזו.
בית המשפט החליט: הבעלים זכאי לפטור!
בית המשפט קיבל את הערעור של הבעלים וקבע שהם זכאים לפטור מתשלום היטל השבחה על הרחבת אחת משתי הדירות שלהם וזאת עד לגודל של 140 מ"ר.
בית המשפט ציין כי פסק הדין בתיק רביד אמנם קבע שיש לראות בשתי דירות שחוברו יחדיו כיחידה אחת, אולם מקביעה זו לא נובעת גם המסקנה אליה הגיעה וועדת הערר, לפיה יש לראות גם בשתי דירות נפרדות שנמצאות באותו בניין כיחידה אחת.
לפיכך וכפי שנקבע בתיק שלו, העובדה שלאדם שמבקש להרחיב את דירת המגורים שלו יש עוד דירת מגורים במקום אחר, אינה מונעת ממנו לקבל פטור לדירה הראשונה.
בית המשפט הוסיף והבהיר שהוא לא מתעלם מכללי הפרשנות בכל הנוגע להטלת היטל השבחה, אשר נקבעו בתיק צרי ואשר קובעים שיש לצמצם את פרשנות היקף הוראת הפטור לאור תכלית החיוב בהיטל השבחה. שכן, תכלית זו נועדה להטיב גם עם הדירות במקרה דנן, מאחר שמדובר בדירות קטנות יחסית, בבניין 'רכבת' ועל כן יש לאפשר את הרחבתן ללא התשלום הנוסף של היטל השבחה.
בהתאם לכך נקבע שהבעלים זכאים לפטור מהיטל השבחה על הרחבת אחת משתי הדירות שלהם וזאת עד לתקרה של 140 מ"ר.
שאלות נוספות בנוגע לקבלת פטור מהיטל השבחה? עוה"ד רחל שחר תשמח לסייע.
פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ללא התחייבות!
הסבר משפטי בנוגע לשאלה מה קורה לגבי מי שיש לו שתי דירות נפרדות באותו הבניין ומבקש לקבל פטור מהיטל השבחה לגבי הרחבת אחת מהן…